Vayedaber

Simple Havroutah

Moed katane

Daf 6b

רוֹבַע זֶרַע מִמִּין אַחֵר — יְמַעֵט.

Traduction

a quarter-kav or more of seeds of a different type, i.e., one twenty-fourth of the mixture is a type of seed other than the main type, one must reduce the other type of seeds in the mixture by uprooting the shoots.

Rachi non traduit

רובע. הקב אחד מכ''ד בסאה:

הכי גרס ימעט. שאם זרע רובע הקב ימעטנו ויעקרנו:

וְהָתַנְיָא: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַפְקִירִין כָּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ! לָא קַשְׁיָא: כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה.

Traduction

With regard to the halakha that inspectors must go out and uproot the shoots of diverse kinds of seeds that grew in the fields, the Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that the Sages ordained that they should pronounce the crop of the entire field in which diverse kinds was found ownerless, rather than uprooting the diverse kinds? The Gemara responds: This is not difficult. Here, in the mishna, where it says that the inspectors go out and uproot the diverse kinds, it is referring to the time before the institution of the new ordinance; there, in the baraita, where it says that the entire field is pronounced ownerless, it is referring to the time after the institution of that ordinance.

Rachi non traduit

והתניא כל השדה כולה. ואת אמרת ימעט:

דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵי בְּהֶמְתָּן, וְהָיוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים שְׂמֵחִין שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת: אַחַת שֶׁמְּנַכְּשִׁין לָהֶם שְׂדוֹתֵיהֶן, וְאַחַת שֶׁמַּשְׁלִיכִין לִפְנֵי בְּהֶמְתָּם,

Traduction

The Gemara explains this ordinance as it is taught in another baraita: At first, the agents of the court would uproot the diverse kinds and cast them before the livestock belonging to the owners of the fields. However, the property holders would rejoice for two reasons: One, that the agents of the court weeded their fields for them when they uprooted the plants of the other type; and another one, that they cast the diverse kinds before their livestock, thereby saving them from having to feed them. Accordingly, the field owners took no steps to keep their fields free of diverse kinds of seeds.

Rachi non traduit

שמנכשין שדותיהן. שלוחי ב''ד משלהן דכשנוטלין הכלאים מאליו מתנכש:

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין עַל הַדְּרָכִים. וַעֲדַיִין הָיוּ שְׂמֵחִין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁמְּנַכְּשִׁין שְׂדוֹתֵיהֶן, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַפְקִירִין כָּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ.

Traduction

The Sages, therefore, ordained that the agents of the court should uproot the diverse kinds and cast them on the roads. Yet the property holders would still greatly rejoice that the agents of the court weeded their fields free of charge. Finally, the Sages ordained that they should pronounce the crop of the entire field in which diverse kinds was found ownerless.

מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מוֹשְׁכִין אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לְאִילָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד — לָא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה.

Traduction

MISHNA: Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: In a field that is filled with trees, one may draw water via channels from one tree to another tree on the intermediate days of a Festival because trees are in dire need of water. And this is permitted provided that in doing so he does not water the entire field. With regard to plants that were not watered prior to the Festival, one may not water them on the intermediate days of the Festival because they do not need the water. But the Rabbis permit watering in this case, i.e., trees, and that case, i.e., plants.

Rachi non traduit

מתני' מושכין המים מאילן לאילן. דהוי כשדה בית השלחין דפסידא יתירא איכא אבל לא ישקה את השדה כולה שדה בית הבעל:

זרעים שלא שתו לפני המועד. שלא היו מלומדין לשתות תמיד לפני המועד:

לא ישקם במועד. דהואיל ולא משקה להו תדיר לפני המועד לא הוי ליה פסידא אי לא משקה להו במועד:

וחכמים מתירים בזה ובזה. להשקות את כל השדה כולה ולהשקות במועד זרעים שלא שתו לפני המועד והאי חכמים היינו ר''מ דאמר לעיל (מועד קטן דף ב.) משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה: אִם הָיְתָה שָׂדֶה מְטוּנֶּנֶת — מוּתָּר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן בַּמּוֹעֵד, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּזְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ מִלִּפְנֵי הַמּוֹעֵד, אֲבָל זְרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד — מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתָן בַּמּוֹעֵד.

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda said: If the field was moist [metunenet] before the Festival but in the meantime it dried up, it is permitted to water the entire field even according to Rabbi Eliezer ben Ya’akov. That ruling is also taught in a baraita: When they said that it is prohibited to water them on the intermediate days of a Festival, they said this only with regard to plants that were not watered at all before the Festival. However, with regard to plants that were already watered before the Festival and had begun to grow, it is permitted to water them on the intermediate days of the Festival because failure to water them would lead to substantial financial loss.

Rachi non traduit

גמ' אמר רב יהודה. הא דאמר ר''א אבל לא ישקה את השדה כולה אבל אם היתה שדה מטוננת לחה ויבשה מותר להשקותה אע''ג דהוה שדה בית הבעל דכיון דהויא לחה עד השתא אי לא משקה לה הוי פסידא יתירא:

וְאִם הָיְתָה שָׂדֶה מְטוּנֶּנֶת — מוּתָּר. וְאֵין מַשְׁקִין שְׂדֵה גָרִיד בַּמּוֹעֵד, וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה.

Traduction

And if the field was moist before the Festival, it is permitted to water it even if the field had not been watered prior to the Festival. And one may not water a dry field on the intermediate days of a Festival. But the Rabbis permit watering this and that, i.e., plants that were not watered before the Festival and a dry field.

Rachi non traduit

שדה גריד. יבשה מעולם שאין צריך להשקותה:

בזה ובזה. בשדה גריד ובזרעים שלא שתו לפני המועד:

Tossefoth non traduit

ואין משקין שדה גריד. פי' בית הבעל לפי שהוא רגיל להיות יבש וגריד בדל''ת וכן פירש בערוך [ובתוס'] הרב ברי''ש כמו חמרא מיגרר גריר (פסחים דף קז:):

וחכמים מתירין בזה ובזה. והני תרי פלוגתא דבהך ברייתא היינו כעין פלוגתא במתניתין ות''ק דהכא הוא ר''א בן יעקב:

אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי תַּרְבִּיצָא שְׁרֵי לְתַרְבּוֹצֵי בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא. שְׂדֵה גָרִיד מַאי טַעְמָא — דְּאַפְלָא מְשַׁוֵּי לַהּ חָרְפָא, הָכָא נָמֵי — אַפְלָא מְשַׁוֵּי לָהּ חָרְפָא.

Traduction

Ravina said: Learn from here that one is permitted to sprinkle a garden [tarbitza] with water on the intermediate days of a Festival. Ravina explains how he arrived at this conclusion: What is the reason that the Rabbis permit one to water a dry field despite the fact that the plants will not die from a lack of moisture? This is because watering the field in advance turns a late crop into an early crop. It can be understood from this that the late ripening of a crop is considered a substantial financial loss that serves as a reason to permit labor that would otherwise be prohibited on the intermediate days of a Festival. Here too, in the case of a garden, sprinkling it with water turns a late crop into an early crop, and so it is permitted on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

תרביצא. גינה:

שרי לתרבוצי. לזלף עליה מים אע''ג דליכא פסידא לתרבוצי להשקות לשון אין מכבדין ואין מרביצין היינו השקאה פורתא כדי שיצאו הירקות וכדמפרש באידך ברייתא לקמיה ומשקין היינו השקאה גמורה של בית השלחין:

אפלא לשוויי חרפא. דליכא פסידא ואפ''ה שרי להשקותה כך ולהשביחה ה''נ בגינה מרביצין:

Tossefoth non traduit

שרי לתרבוצי. וקשה הא קיימא לן משנת ר''א קב ונקי ועוד הקשה בתוספות דרבינא גופיה דאמר לעיל (מועד קטן דף ד.) מדלין ירקות כדי לאוכלן אבל לייפותן אסור אלמא הרווחא אסור ותירץ דתרביצא אינה כ''א השקאה פורתא ולפ''ז נראה דה''פ דהאי תרביצא שרי לתרבוצי אפילו לראב''י דכי היכי דשרו רבנן אפלא לשוויי חרפא גם לראב''י יתיר ג''כ השקאה פורתא או שמא סבר כר''א בהשקאה ופליג בהרבצה וי''מ דפלוגתא דשדה גריד לאו היינו פלוגתא דמתני' דמיירי בה ראב''י וחכמים ופליגי באפלא לשוויי חרפא ת''ק חשיב ליה הרווחא ואסור ורבנן סברי דלאו היינו הרווחא דיש אוהב יותר אפלא ויהיו נגמרים יותר ומבושלים בטוב ור''ח פי' אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא פי' שדה. שאין זרוע עדיין שכבר השקוהו קודם מותר להשקותו במועד לזורעו אחר המועד דסבר לה כראב''י דאמר זרעים ששתו לפני המועד וקסבר. תרביצא הוי כמו זרעים ששתו לפני המועד דהיינו שם תרביצא שהרביצוהו קודם המועד ומקשינן עלה שדה גריד אסור משום דאי משקי ליה האידנא יבכיר קודם אבל לא פסיד תרביצא נמי אי משקה האידנא קדים ובכיר ולא פסיד וזה השיטה הולכת דסבירא לן כראב''י. כך פירש ר''ח:

תָּנוּ רַבָּנַן: מַרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא בַּמּוֹעֵד.

Traduction

The Sages taught the following baraita: One may sprinkle water in a field of grain during the Sabbatical Year, but not on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

שדה לבן. בית הבעל:

Tossefoth non traduit

מרביצין שדה לבן בשביעית. לגבי שביעית פי' הקונטרס השקאה פורתא ונראה שחזר בו ממה שפירש במשנה משקין בית השלחין במועד ולגבי שביעית שרי אפילו בית הבעל ואני פירשתי במשנה דשביעית נמי לא שרי אלא בבית השלחין כדפי' בקונטרס כאן אבל ק''ל שמא הכא איירי בהשקאה גמורה דפליגי לגבי מועד ראב''י ורבנן ופלוגתייהו הוי בהשקאה מרובה ואדרבה נראה לי דמיירי בהשקאה גמורה אלא לגבי שלחין שצריך השקאה נקט משקין וגבי בית הבעל קרוי הרבצה לכן נראה יותר פי' הקונטרס שבמשנה ולפי' דהכא צ''ל דהשקאה גמורה אסורה בבית הבעל והרבצה מועטת שרי בשביעית ובמועד אסור אפילו הרבצה מועטת לר''א בן יעקב ולרבנן שרי אפ' השקאה גמורה:

וְהָא תַּנְיָא: מַרְבִּיצִין בֵּין בַּמּוֹעֵד בֵּין בַּשְּׁבִיעִית! אָמַר רַב הוּנָא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הָא רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita: One may sprinkle water in a field of grain both on the intermediate days of a Festival and during the Sabbatical Year? Rav Huna said: This is not difficult. This baraita that prohibits sprinkling water in a field of grain on the intermediate days of a Festival is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who prohibits watering an entire field. That baraita that permits it is in accordance with the more lenient opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

הא. דקתני אבל לא ישקם במועד היינו ר''א בן יעקב דאמר אבל לא ישקה את כל השדה כולה והא דתני בין במועד בין בשביעית היינו חכמים דמתירין להשקות אפי' כל השדה:

תַּנְיָא אִידַּךְ: מַרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת בַּשְּׁבִיעִית, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

Traduction

It is taught in another baraita: One may sprinkle water in a white field on the eve of the Sabbatical Year so that vegetables will sprout during the Sabbatical Year; and not only that, but one may sprinkle water in a field of grain even during the Sabbatical Year itself, so that vegetables will sprout upon the conclusion of the Sabbatical Year. Since sprinkling water is not regarded as full-fledged agricultural labor, it is permitted as long as the sprinkling and the sprouting of the vegetables do not both occur during the Sabbatical Year itself.

Rachi non traduit

כדי שיצאו בשביעית. אבל לא ישקה בשביעית כדי שיצאו בשביעית:

מַתְנִי' צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן כְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹעֵד וּבִשְׁבִיעִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשְּׂדֵה הָאִילָן — כְּדַרְכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן — שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ.

Traduction

MISHNA: One may trap moles [ishut] and mice in an orchard and in a field of grain in his usual manner, i.e., as he would trap them all year round, both on the intermediate days of a Festival and during the Sabbatical Year. But the Rabbis say: In an orchard he may trap them in his usual manner, but in a field of grain, where there is no danger of substantial financial loss, he may only trap them in a way that is not his usual manner.

Rachi non traduit

מתני' צדין האישות. בשדה האילן במועד מפני שמפסידין בו:

כדרכו. שאין צריך לשנות בצידה:

ובשביעית. אע''ג דמתקן השדה:

בשדה האילן. צד כדרכו מפני שהפסד מרובה הוא:

ובשדה לבן שלא כדרכו. ואינו יכול לצוד כדרכו בשדה לבן משום דלא מפסיד כולי האי בשדה לבן:

Tossefoth non traduit

צדין את האישות במועד ובשביעי'. תימה מאי קמ''ל בשביעית והלא אין זו עבודת קרקע ורבי יהודה מאי טעמא דאסר כדרכו וי''ל דודאי צריך למיסקל אבנים מתוך שדהו כשמפנה האישות ותנן פ''ג דשביעית המסקל שדהו נוטל העליונות ומניח התחתונות הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות וכו' אישות מפורש בירושלמי חולדה:

וּמְקָרִין אֶת הַפִּירְצָה בַּמּוֹעֵד, וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ.

Traduction

And one may seal a breach in the wall of his garden on the intermediate days of a Festival, and during the Sabbatical Year one may even build a wall in his usual manner, as this is not considered an agricultural labor. Consequently, despite the fact that this benefits the garden by offering it protection, it is not prohibited during the Sabbatical Year.

Rachi non traduit

ומקרין את הפירצה. שאם נפלה מקצתה חוזר ומתקנה במועד:

ובשביעית בונה כדרכו. מתחילה אע''ג דמיחזי דעביד נטירותא לפירי:

גְּמָ' מַאי אִישׁוּת? אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. אָמַר רָבָא בַּר יִשְׁמָעֵאל וְאִיתֵּימָא רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא: מַאי קְרָא? ''כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ''.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is meant by the term ishut? Rav Yehuda said: An ishut is a creature that has no eyes, a rodent that digs holes in the ground and can cause damage to roots and vegetables. Rava bar Yishmael said, and some say that it was Rav Yeimar bar Shelamya who said: What is the verse that indicates the identity of the ishut? ''As a snail that melts and disappears; like the fall of a young mole [eshet] that has not seen the sun'' (Psalms 58:9). It is understood that this creature has not seen the sun because it does not have eyes.

Rachi non traduit

גמ' בריה שאין לה עינים. וחופר בקרקע:

מאי קרא. דאישות בריה שאין לה עינים:

דכתיב כמו שבלול תמס יהלך. שבלול שקורין לימצו''ן תמס יהלך. כלומר כשיוצא חוץ מנרתיקו רירות נופלות ממנו עד שהוא נימוח ומת תמס כמו ונמס:

נפל אשת בל חזו שמש. כלומר כך אישות נופלות פתאום לארץ ומתים דלא חזו:

תָּנוּ רַבָּנַן: צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הַלָּבָן וּמִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ, וּמַחְרִיבִין חוֹרֵי נְמָלִים. כֵּיצַד מַחְרִיבִין? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מֵבִיא עָפָר מֵחוֹר זֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חוֹר זֶה, וְהֵן חוֹנְקִין זֶה אֶת זֶה.

Traduction

The Gemara expands upon the halakha recorded in the mishna. The Sages taught the following baraita: One may trap moles and mice in a field of grain and in an orchard in his usual manner, and one may destroy ant holes so that the ants will cause no damage. How does one destroy ant holes? Rabban Shimon ben Gamliel says: One brings soil from this ant hole and places it in that ant hole, and since the ants from the two nests are not familiar with each other, they strangle each other.

Rachi non traduit

וחונקין זו את זו. מפני שמריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר:

אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: וְהוּא דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא גִּשְׁרָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא גַּמְלָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא מִצְרָא.

Traduction

Rav Yeimar bar Shelamya said in the name of Abaye: And this advice works only in certain circumstances: When the ant holes are located on two opposite sides of a river, when there is no bridge connecting the two sides, when there is not even a plank bridge over the water, and when there is not even a rope stretched taut across the river. If there is any connection whatsoever between the two sides of the river, the ants from the two nests are likely to recognize each other and not fight.

Rachi non traduit

והוא דקאי בתרי עברי נהרא. דכיון דאיכא הפסק מים בין הני תרתי חורי נמלים אין מכירים הני בעפר דהני:

גישרא. גשר:

גמלא. שאין לו גשר אלא מנסר אחד:

ומצרא. עדיין קטן מגמלא אין יכול להלך עליו אלא כשקושרים חבל אחד משני עברי הנהר בשתי יתידות ואוחזין בו והולכין על אותו גשר צר אבל אי איכא חד מהן מכירין הני בחורי דהני:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source